לג' בעומר בפתח ובפי רבים עולה השאלה מיהו אותו מחבר של הפיוט המפורסם והנודע בכל תפוצות ישראל 'בר יוחאי'?

לפניכם א"כ קצת על תולדות חייו העלומות במקצת של מחבר הפיוט ר' שמעון לביא שהותיר את חותמו בכל העולם היהודי, כפי שמופיעים במקורות וחלקם מובאים באתר "פיוט".

ר' שמעון נולד בשלהי המאה ה-15 בספרד, זמן לא רב לפני הגירוש, והגיע בילדותו עם גולי ספרד לעיר פאס שבמרוקו, שם גדל ופעל כרב, לא ידוע מי היו רבותיו, ועם אלו חכמים וגדולים עמד בקשר.

בשלב כלשהו עזב ר' שמעון את פאס כדי לעלות לארץ ישראל, אך בדרכו נשבה כנראה בידי ערבים, וכשהללו שחררו אותו הגיע לעיר טריפולי שבלוב, בה החליט להשתקע ושם הפך לרב הקהילה היהודית שהיתה במצב קשה באותם ימים. לפי כתבים מאוחרים יותר, הוא הנחיל את המנהג הספרדי ליהדות טריפולי והתקין מספר שינויים שהשתלבו במסורת יהודי לוב.

יצירתו המרכזית של ר' שמעון היא פירושו לספר הזוהר, המכונה 'כתם פז', כן נשתמרו ממנו תיקון לליל שבועות, וחיבור 'ביאור המלים הזרות שבספר הזוהר' (אם כי יש מפקפקים בייחוסו לו), כמה פיוטים, ועוד.

פיוטו הידוע ביותר כאמור הוא 'בר יוחאי', המספר בשבח התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי, הפיוט נדפס לראשונה בספר 'אמרי בינה' (פראג שע"א-1611), אם כי נודע בארץ ישראל עוד לפני כן. את שמו ושם משפחתו חתם בראשי הבתים של הפיוט.

אם אכן ר' שמעון מחבר 'בר יוחאי' הוא גם מחבר 'כתם פז', הרי שנפטר בגיל מופלג בערך בשנת שמ"ה (1585) או בשנת שמ"ח (1588). אגדות שונות נרקמו סביב קברו. רבים סיפרו שראו ישועות בהשתטחות על קברו, כאשר כבשה איטליה את טריפולי, ברחו ממנה כל תושביה הערביים, והעיר נהרסה.

מסופר כי לאחר הכיבוש הודיעו הערבים כי קבר בעל סגולה זה שייך להם, כך פרצה מחלוקת גדולה בין היהודים והערבים, עד שיצאה משלחת מרומא לבדוק את הקבר. לפי האגדה, כשנפתח הקבר, נמצא שם ר' שמעון, שלם בגופו ועטוף בטלית מצויצת.

נסיים במילות מהפיוט הנודע המדברות בשבח עם ישראל הלומד את תורת הרשב"י "אשרי העם הם לומדך ואשרי העומדים על סודך…" הלוואי ונזכה.